זינוק אור הוא אמצעי התחבורה העיקרי של האלפים. הוא מאפשר מעבר מיידי אל יעד נתון, כשגופו של הנוסע יחד עם מטענו מתפרק לחלקיקים ונישא אל היעד על גבי קרן אור. זינוק אור מתבצע באמצעות הפניית גביש מיוחד אל מול אור השמש או מקור אור אחר. הגביש יוצר שבירה של האור, ועל הנוסע לצעוד ולהיכנס לתוך קרן האור שנוצרה כדי לבצע את המסע.
דרכים לבצע זינוק אור[]
גבישים פשוטים מובילים אל יעד אחד בלבד שבשבילו נוצר הגביש. לדוגמה, גבישי בית מאפשרים למחזיק בהם לחזור לביתו. צבעו של הגביש מותאם לסוג היעד שאליו הוא מוביל: גביש המוביל למקום הנמצא בערי האלפים יהיה בצבע שונה מגביש המוביל למקום הנמצא בערי הגובלינים.
לעומת הגבישים הפשוטים, מתקן דמוי מקל הנקרא מאתר מאפשר זינוק אל יעדים שונים באמצעות סיבוב של הגביש המותקן בקצהו בזוויות שונות לפי נקודת הציון של היעד. יחד עם זאת גם בשימוש במאתר צבע הגביש צריך להתאים לסוג היעד, ולכן יש לעיתים צורך ביותר מגביש אחד.
בבתי אלפים מקובל להתקין רב-מזנק, שהוא למעשה אוסף של גבישים רבים שכל אחד מהם מוביל אל יעד אחר, ומתקן המושיט את הגביש המתאים ליעד הרצוי. מספר היעדים ברב-מזנק אינו זהה אצל כולם - למשל ישנם מקומות שאליהם רק אלפים בני מעמד האצולה רשאים להגיע.
בקבוק של האלמנט הנדיר קוויטסנס, המופק מאור כוכבים מסויימים, יכול גם הוא לשמש לזינוק אור. למעשה הוא רב עוצמה יותר מגביש ומאפשר זינוק אפילו בין מקומות תת-קרקעיים, שבדרך כלל אינם מאפשרים זינוק.
בטיחות[]
באופן כללי זינוק אור נחשב לאמצעי תחבורה בטוח, אך הוא דורש ריכוז מוחלט, מפני שהסחת דעת עלולה לגרום לחלקיקים להמשיך הלאה עם קרן האור ולהתפזר במקום להתחבר מחדש ליצירת הגוף ביעד המבוקש. במקרה כזה הנוסע ייהפך לדהוי והוא עלול אפילו למות, אם כי ישנם טיפולים שעשויים להציל ולרפא אותו. סירה אנדל מצאה את מותה באופן זה.
בשביל ילדים, שעדיין אינם מיומנים מספיק בשמירה על הריכוז הנדרש, ישנו מכשיר בצורת צמיד הנקרא נקסוס ששומר על החלקיקים יחד ומונע אפשרות של התפזרות. הנקסוס גם מודד את מידת הריכוז של העונד אותו ומציג את ההתקדמות. כאשר יכולת הריכוז של העונד את הנקסוס גדולה מספיק, הנקסוס נפתח מעצמו ונושר מן היד.